ועדת שילוב - חוק חינוך מיוחד


הזכות לשילוב:

חוק חינוך מיוחד, תשמ"ח-1988 קובע זכות קדימה לשיבוץ ילדים בעלי צרכים מיוחדים במוסד חינוך מוכר שאינו מוסד לחינוך מיוחד, כדלקמן: "בבואה לקבוע השמתו של ילד בעל צרכים מיוחדים, תעניק ועדת השמה זכות קדימה להשמתו במוסד חינוך מוכר שאינו מוסד לחינוך מיוחד" [סעיף 7(ב) לחוק].
משמעות הדבר היא כי לכל ילד קיימת זכות ללמוד במסגרת הנורמטיבית ביותר שבכוחה לקדם אותו, לפי המדרג הבא: כיתה רגילה/גן רגיל, כיתה מיוחדת בבית ספר רגיל/גן מיוחד, בית ספר לחינוך מיוחד. הזכות לשילוב קיבלה ביטוי מפורש בדוח ועדת דורנר לבחינת מערכת החינוך המיוחד שם נכתב :

"זכותו של הילד בעל הצרכים המיוחדים לשילוב, כחלק מתהליך מימוש זכותו לחינוך, היא זכות היורדת לשורשו של עניין. שכן, במקרים רבים, הגם שלא בכולם, השילוב - כפי שהדגישו בפנינו הורים, אנשי מקצוע, ונציגי הארגונים הפועלים לרווחת הילדים בעלי הצרכים המיוחדים - עשוי לתרום משמעותית ליכולתו של הילד בעל הצרכים המיוחדים למצות את הפוטנציאל הטמון בו. השילוב עשוי להועיל לילד בעל הצרכים המיוחדים הן מן הבחינה הלימודית והן מן הבחינה החברתית" (הפרק הרביעי של הדוח, סעיף 3 (השמה))


ועדת שילוב:


על מנת לשלב ילד בעל לקות מורכבת בחינוך הרגיל יש להפנותו לועדת שילוב. בגיל בית הספר נערכת הוועדה בבית הספר (מנהל/ת בית הספר הוא/היא יו"ר הוועדה) ובגיל הגן נערכת הוועדה בעירייה. בסמכות וועדת השילוב לקבוע את זכאותו של הילד להיכלל בתוכנית השילוב ואת זכאותו לתמיכה מסוג סייעת.

מי יכול לפנות בבקשה לקיום דיון בועדת שילוב ?

(1) הורה לילד בעל הצרכים המיוחדים.
(2) עובד חינוך במוסד החינוך הרגיל.
(3) רשות החינוך המקומית.
(4) ועדת השמה (לאחר דיון בעניינו של התלמיד, בצירוף טופס החלטתה).

המסמכים הנדרשים לצורך הדיון בוועדת השילוב הינם:

(1) חוות דעת חינוכית ("שאלון הפנייה")  של המחנכת/גננת הכוללת הערכה תפקודית של התלמיד (למעט תלמידים חדשים).
(2) תכנית קודמת (ככל שיש) שנבנתה לתלמיד להכלה ומיצוי בחינוך הרגיל והמעקב אחריה לצד חוות דעת מסכמת של הצוות הרב מקצועי בבית הספר.
(3) הערכה פסיכולוגית והערכה פסיכאטרית על ידי גורמים שאבחנתם קבילה והם פסיכיאטר ילדים ונוער, רופא ילדים בעל ניסיון של 3 שנים לפחות במכון להתפתחות הילד, מומחה בנוירולוגיה והתפתחות הילד; פסיכולוג קליני מומחה בתחום של הילד, פסיכולוג התפתחותי, פסיכולוג שיקומי או חינוכי בעל הכשרה מוכחת בתחום האוטיזם. 
(4) בדיקות ראייה ושמיעה של הילד בעל הצרכים המיוחדים.  

מועד הגשת הבקשות ודיונים בוועדת השילוב: את הבקשות לקיום דיון בוועדת שילוב יש להגיש לא יאוחר מסוף חודש פברואר בכל שנה לשנת הלימודים העוקבת. הדיונים בוועדת השילוב מתחילים בחודש מרץ ומסתיימים לכל המאוחר ב-15 במאי, בבתי ספר, וב-30 במאי בגני ילדים. החלטת ועדת השילוב מיושמת בשנת הלימודים העוקבת.

תלמידים המצויים במעברים בין מסגרות (גן חובה לכיתה א'; כיתה ו' לחטיבת ביניים; חטיבת ביניים לחטיבה עליונה) מומלץ על קיום הועדה במסגרת ההמשך, בליווי נציג מהמסגרת שבה התלמיד מסיים את לימודיו. עוד מומלץ לקיים את הדיון מוקדם ככל האפשר, על מנת לשמור על רצף התמיכה לפני פתיחת שנה. לתלמידים חדשים במערכת החינוך יש לקיים דיונים בוועדת השילוב עד לא יאוחר מסוף חודש אוקטובר.

זימון ומסמכים: זימון לדיון צריך להישלח להורים לכל הפחות עשרה ימים לפני מועד הדיון בוועדת השילוב. כמו כן, על יו"ר וועדת השילוב להעביר להורים, שבוע לפני הדיון, עותק של כל מסמך שהובא בפני הוועדה (למעט מסמכים המסווגים כחריגים). 

הדיון בוועדת השילוב: ההורים יוזמנו להשמיע את דבריהם לפני הוועדה והם רשאים למנות אדם מטעמם לרבות עורך דין על מנת לסייע בדיון. גם הילד בעל הצרכים המיוחדים יכול להשתתף בדיון ונוכחותו הינה לשיקול דעת הוריו. במהלך הדיון יירשם פרוטוקול בו יפורטו מהלך הדיון, פרטי ההחלטה והנימוקים להחלטה. ההורים זכאים לקבל עותק מהפרוטוקול למעט חלקים  שיכולים לפגוע בילד או באדם אחר, ולמעט חלקו של הדיון שמתקיים בנוכחות חברי ועדת השילוב בלבד.

מועד מסירת החלטת ועדת השילוב להורים: העתק ההחלטה ישלח להורים תוך 10 ימים מיום קבלת ההחלטה.

סמכויותיה של ועדת השילוב: וועדת השילוב רשאית להחליט - 

(1) במשך לימודיו במסגרת רגילה התלמיד זכאי להיכלל בתכנית השילוב. כאשר ועדת השילוב מחליטה על זכאות להיכלל בתכנית השילוב בסמכותה להחליט על זכאות לתמיכה מסוג סייעת.

(2) במשך לימודיו במסגרת רגילה התלמיד אינו זכאי להיכלל בתכנית השילוב. כאשר וועדת השילוב מחליטה על אי זכאות לשילוב, עליה לקבוע אם התלמיד ילמד במסגרת החינוך הרגיל, ללא תמיכה מתכנית השילוב, או יופנה לדיון בוועדת השמה. 

משך הזכאות להיכלל בתכנית השילוב לאחר החלטת ועדת השילוב: הזכות של התלמיד להיכלל בתכנית השילוב הינה לתקופה של עד 3 שנים, בסיומה מתקיים דיון נוסף בפני ועדת השילוב. ניתן כמובן לקיים דיון בתוך בתקופה האמורה, במידה ותפקודו של התלמיד מצדיק, לדעת הצוות חינוכי, בחינה מחדש של ההחלטה. 

חריג לאמור לעיל הינו מקרה בו תלמיד עובר בית ספר (באותה רשות מקומית או לרשות אחרת). במקרה זה מתקיימת ועדת שילוב לקראת תחילת שנת הלימודים בבית ספר החדש, גם אם טרם חלפו שלש שנים ממועד הדיון בוועדת השילוב. עם זאת, כאשר המעבר הוא לאחר תחילת שנת הלימודים הזכאות נשמרת במסגרת החדשה עד תום שנת הלימודים.

ערר על וועדת השילוב: ערר על החלטת ועדת השילוב יש להגיש תוך 21 ימים לוועדת ההשמה היישובית. הסברים בעניין ראו בעמוד המתאר את תפקידי וועדת ההשמה.


הצוות הבין מקצועי והתכנית החינוכית יחידנית

סמכות הצוות הבין מקצועי: לאחר קבלת החלטה בוועדת השילוב בדבר הזכאות לשילוב, מתכנס הצוות הבין מקצועי אשר קובע את רמת התפקוד של התלמיד המשולב לצורך תמיכה מסוג סייעת, לפי הדרגות הבאות:
(1) רמת תפקוד א: עד 7 שעות סיוע.
(2) רמת תפקוד ב: 8-15 שעות סיוע.
(3) רמת תפקוד ג: 16-23 שעות סיוע.
(4) רמת תפקוד ד: 24-30 שעות סיוע. 

היקף השעות בתוך דרגת התפקוד נקבע על ידי הפיקוח והמתי"א. במקרים בהם דרגת התפקוד או ההקצאה בתוך הדרגה אינם הולמים את הצורך ניתן להגיש השגה בעניין לגורמי הפיקוח הנ"ל.

תכנית חינוכית יחידנית: עד לא יאוחר מיום 30 באוקטובר בכל שנה, צריכה מערכת החינוך לקבוע בעבור כל תלמיד משולב תכנית חינוכית יחידנית ("תח"י"). בתכנית זו נקבעים מטרות ויעדים, לימודיים וחברתיים, פרק הזמן להשגתם, האמצעים הדרושים להשגתם אמות המידה לבדיקת השגתם, וכו'. כל זאת בשים לב לצרכיו של התלמיד המשולב ובהתחשב, סוג הלקות, חומרתה, וכו'. דרגת התפקוד כמו גם הקצאת שעות הסייעת הינם נדבך משמעותי במסגרת הכנת התח"י.

על מוסד החינוך בו לומד התלמיד המשולב להעביר להוריו, בסוף שנת הלימודים, הערכה בכתב בנוגע למידת ההתקדמות של ילדם ביחס לתח"י.    
במסגרת לימודיו במוסד החינוך הרגיל, תלמיד משולב זכאי לתוספת של הוראה ולימוד וכן לשירותים מיוחדים, שהינם: עזרים מסייעים, שירותי סיוע, שירותים פסיכולוגיים, שירותים פארא-רפואיים וכל שירות אחר שנקבע על ידי שר החינוך בצו. יש לדרוש שאותם שירותים יהיו חלק מהתח"י, ויירשמו בתכנית השירותים שיינתנו על פי הצורך כמו גם תדירותם.